חדשות ועידכונים
שנה טובה

עדכוני מצב -קורונה

התו הסגול- קישור ישיר

י.ח בכפר- שיווק מוצרי מזון וצריכה לגני ילדים

מצוק- לחצן מצוקה

חוזר משרד הבריאות-מחלות מדבקות

לכל המבזקים
 
 
 
 
 
 
 
 
הרשמה לאתר
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת המייל שלך: 
 
 
 
 
דף הבית >> מרכזיה פדגוגית >> עונות השנה >> חורף >> הכל בגלל שלולית של חורף

 

 
 
 
הכל בגלל שלולית של חורף
 
הכל בגלל שלולית של חורף / דליה קורח שגב יונה זילברמן

זה קרה אחר הצהריים, המכונית נסעה בדרך לירושלים.
טלי שמרה על ציור שהכינה, דרור החזיק קופסת עוגיות וכולם נסעו אל סבא וסבתא. סבא וסבתא נשקו את הנכדים ואמרו: "אתם ודאי רוצים לשחק קצת בחוץ, אבל אל תשכחו לחזור! כי דודה אורית תגיע עם הילדים, דוד משה יבוא מהלימודים, וכולנו נאכל ביחד".

טל ודרור רצו החוצה הם רדפו אחרי פרפר כתום, אחר כך רצו לעץ הברוש לבדוק אולי רואים עורב שחור, לבסוף הגיעו לסככה מכוסה בפרחים, לידה היתה שלולית ענקית.
פתאום שמעו יללה חלשה.
"זהו גור חתולים קטן" אמרה טלי, "אולי הסתבך בין הענפים של הסככה? אולי הוא איבד את אמא שלו"?
ודרור אמר: "הוא יכול למות! בואי נוציא אותו!"

טלי עמדה על קצות האצבעות, אך לא הצליחה להגיע לחתלתול. דרור קפץ לגובה אבל גם הוא לא הצליח להגיע לחתלתול. והנה סולם ארוך ליד הקיר. הילדים גררו את הסולם אל הסככה אבל השלולית?! - איך עוברים את השלולית? הם הביאו אבנים גדולות, הניחו אותן במים ודילגו מאבן לאבן.

בינתיים  הנעליים של דרור היו כבר מלאות מים.
סוף סוף השעינו את הסולם על הסככה וטלי טיפסה עליו. פתאום נפלה הנעל של טלי - לתוך השלולית, ומים ניתזו על דרור. "אוף!" צעק דרור "עכשיו כולי רטוב!"
טלי לא שמעה. היא חיפשה בין הענפים ונגעה במשהו רך, זאת היתה באמת חתלתולה קטנה ורזה. דרור לקח את הגורה מטלי וחיבק אותה. "מסכנה! היא רועדת מקור".
"תראה איך נראית החולצה שלך!" קראה טלי, אבל דרור לא שם לב לחולצה. הוא פשט את מעיל הצמר שלו ועטף בו את החתלתולה הרועדת.
בינתיים טלי הצליחה לדוג את הנעל שלה מהשלולית והחזיקה אותה ביד. פתאום היא שמה לב שחושך מסביב. רוח קרה נשבה והילדים רעדו מקור כמו החתולה.

"מה יהיה?" שאלה טלי : "כבר חושך, דודה אורית כבר הגיעה עם כל הילדים, ודוד משה הגיע מזמן מהלמודים, בוא דרור נרוץ מהר"

טל ודרור רצו לחזור מהר אל סבא וסבתא אבל כל הבתים נראו להם דומים. בבית הראשון הם ראו אישה מגישה מרק, אבל זאת לא היתה סבתא שלהם.
בבית השני ישב איש מול הטלויזיה אבל זה לא היה סבא שלהם.
בבית השלישי שמעו אנשים צוחקים, אבל זאת לא היתה המשפחה שלהם.
טלי שאלה בשקט: "איך נימצא את הבית הנכון? איך נימצא את הבית של סבתא וסבא? תראה איך אנחנו נראים! כולם יכעסו עלינו"
דרור משך בכתפיים: "מה את בוכה? את תינוקת בת שנתיים?"
אבל לדרור בעצמו כבר עמדו דמעות בעיניים.

והנה ראו הילדים בית אחד שונה מכל הבתים
הדלת עומדת פתוחה ואור מאיר את המדרכה
סבא מציץ מהחלון
דודה אורית והילדים מציצים מן הסלון
אבא מביט בדאגה בשעון
דוד משה מחכה ליד הגדר הנמוכה
וסבתא ואמא עומדות על המדרכה

טלי ודרור התחילו לרוץ. אמא וסבתא חיבקו אותם חזק, והמון שאלות התגלגלו באויר: "איפה הייתם? איך אתם נראים? מה קרה? טלי איפה הנעל שלך? והחתול--? מה החתול הזה עושה כאן?"
טלי ניגבה את הדמעות ולחשה: "זאת חתלתולה קטנה גורה, רצינו להציל אותה, קוראים לה שולי כי מצאנו אותם ליד שלולית מים".
סבתא חייכה אל הילדים ואמרה:
"אל תבכו! אנחנו לא כועסים עליכם, העיקר שאתם כאן. ועכשיו לכו להתרחץ ונשב לאכול!" 

ומה היה סוף המעשה?
סביב השולחן כולם ישבו, דרור וטלי קצת צחקו, בגדים של סבתא הם לבשו
והחתולה שולי ????? ----



©כל הזכויות שמורות למחברות דליה קרח-שגב ויונה זילברמן ולמאיירת אלישבע געש
 
 
Back  
 
מידע נוסף
להצטרפות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אודותינו
דבר היו"ר
סגל ההנהלה
כיצד להגיע
 
 
 
תוכן
מאמרים
אינדקס גנים
לוחות
פורום
 
 
הצטרפות
טופס הרשמה
למה אנחנו?
מידע לגננת
עדכון פרטים
 
 
פריסה ארצית
רכזות אזוריות
השתלמויות
ספקים
שיתופי פעולה
 
org.hiba@gmail.com  |  טלפון : 1-700-70-38-70  |  כתובת: שד' משה דיין 154 ירושלים
 
Batya |Graphic design studio