|
|
|
|
|
|
|
סיפורי גבורה בחג החנוכה / באדיבות מאירה ענבל
היה היה מלך רשע
לפני שנים רבות היתה ארץ ישראל כבושה בידי היונים. לא היה אז מלך יהודי או צבא יהודי. ואפילו בית המקדש בירושלים היה תפוס בידי היונים , והם העמידו בתוכו את פסליהם. היונים היו עובדי אלילים והשתחוו לפסלים והם רצו שגם היהודים יעשו כך. אבל היהודים האמינו באלוהים ולא השתחוו לפסלים היונים . הם שמרו על מצוות התורה ולא אכלו בשר חזיר ושמרו את השבת. כעסו היונים כעס גדול על היהודים שלא נכנעו להם. מלכים רבים היו ליונים אבל, האכזר מכולם היה אנטיוכוס הרשע.
אנטיוכוס ציוה להעניש את היהודים עונשים קשים, אך, היהודים בחרו למות במקום לאכול בשר חזיר, או לחלל את השבת ולהשתחוות לפסלים.
מתתיהו וחמשת בניו
בימים ההם חי לו בכפר מודיעין מתתיהו הכהן החשמונאי עם אשתו וחמשת בניו : יוחנן הגדי, שמעון התרסי , יהודה המקבי, אלעזר החורני, יונתן הופסי בנו הצעיר ובתו היחידה . ישבו מתתיהו ומשפחתו על אדמתם והיו חורשים אותה , זורעים וקוצרים את תבואתם.
באחד הימים בא שליחו של אנטיוכוס לכפר מודיעין עם חיליו וסוסיו ועבדיו. הם הציבו בככר המרכזית פסל גדול ואספו את תושבי הכפר היהודים סביבו . ציוה שליחו של המלך על היהודים להשתחוות לפסל אך, כולם סרבו לעשות כמצוותו.
ראה שליחו של המלך שאינם שומעים לקולו וציוה על חיליו להכות ולהרוג ביהודים ולשלוח בהם את הסוסים.
לא הספיקו חיליו של אנטיוכוס לזוז ממקומם ומתתיהו הכהן הגדול קם וקרא בקול גדול:
"מי לה' אלי"
קרא מתתיהו הכהן:
"בני וחברי! לא עת שלום לנו היום, אלא, צרה ומלחמה! בואו ונצא אל ההרים , ונסתתר במערות להלחם ביוונים. הם ברבבות – ואנו במאות! הם בסוסים ופילים , ברומחים ובחרבות, ואנו בחיצים ובקשתות. הם ברוח האלילים מעשי ידי אדם ואנו ברוח אלוהי אברהם יצחק ויעקב".
ביום ההוא עזבו מתתיהו ובניו את בתיהם ויצאו אל ההרים. אספו אליהם יהודים מכל ארץ ישראל להכין עצמם למלחמה ביונים.
אנשי חיל היו כולם ולא פחדו מפני היונים. היו עולים בלילה על במות הפסלים והורסים אותם. כך עשו ימים רבים ,ולא הצליחו היונים לעצור אותם.
נצחון המעטים על הרבים
בינתיים זקן מתתיהו ומותו קרב. כשבא יומו והוא שוכב על מיטת מותו, עמדו בניו סביבו והוא אמר להם: " בני הגיבורים, אהובי נפשי, הנה אני מת ואתם אל תפחדו להלחם ביונים. יהודה בני, אתה תעמוד בראש אחיך. ואתם בני, שמעו לקולו ועשו כמצוותו. שחררו את ארצנו וגרשו מתוכה אתאויבינו."!
עצם מתתיהו את עיניו ומת שבע ימים ושבע קרבות. התום ימי האבל קמו יהודה ואחיו ועלו בראש הלוחמים היהודים להלחם ביונים שהחזיקו בירושלים בבית במקדש. הם נלחמו באומץ ובגבורה כמצוות מתתיהו הכהן. אחרי קרבות מרים וקשים גרשו את הכובשים היונים מירושלים הבירה ומכל ארץ ישראל.
חנוכת בית המקדש
עמדו היהודים המנצחים ועלו להר ציון בשירה. העלו משואות על ההרים הגבוהים להודיע לעולם על הנצחון היהודים ביוונים. באו לבין החומות ראו את החצרות העזובים, ראו את המזבח ההרוס . זכרו את היופי וההדר של בית המקדש לפני בוא הכובשים. עמדו כולם נדהמים ובוכים למראה עיניהם ולבם נשבר. אז קם יהודה המקבי וקרא:" אחי הגבורים ! לא לילל אנו צריכים , אלא, להודות ולהתפלל, לטהר ולבנות! הרחקנו את החושך וקראנו לנו דרור, ועתה! - יהי אור". טהרו הלוחמים את בית המקדש, תקנו ובנו, הקימו את המזבח והביאו את מנורת המקדש. כשרצו להעלות בה אור לא נמצא אלא פך שמן קטן אחד. יצקו מן השמן והדליקו . היה השמן המועט דולק והולך שמונה ימים ושמונה לילות.
מטלות דיון וכתיבה:
1. מה ידוע לכם אודות הסיפור ההיסטורי של חג החנוכה?
2. מאילו סיבות נקרא החג "חג הניסים"?
3. מה המיוחד בחג החנוכה?
4. כיצד חוגגים את החג בביתכם?
5. מה ניתן ללמוד על העם היהודי על פי מורשתו?
6. ספרו סיפור מיוחד שקורה במשפחתכם בחג החנוכה.
7. איזה מעשה גבורה אחר אתם מכירים? ספרו. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מידע נוסף
להצטרפות |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
