פיתחו את השער
מילים: קדיה מולודובסקי
לחן: נחום נרדי


פיתחו את השער פיתחוהו רחב
עבור תעבור בו שרשרת זהב
אבא ואמא, ואח ואחות
וחתן וכלה במרכבת קלה

פיתחו את השער פיתחוהו רחב
עבור תעבור בו שרשרת זהב
סבא וסבתא ודוד ודודה
ונכדים ונינים במרכבת פנינים

פיתחו את השער פיתחוהו רחב
עבור תעבור בו שרשרת זהב
אגס ותפוח ודבש לקינוח
ורקיק צהבהב על צלחת זהב

 

 


איזה מזל / חגית בנזימן

איזה מזל שסבא פגש בסבתא
וחשב שהיא נחמדה.
איזה מזל שהם התחתנו
ואמא נולדה.

איזה מזל שההורים של אבא
נפגשו זו עם זה.
איזה מזל שנולד
דווקא האבא הזה.

איזה מזל שאמא ואבא
נפגשו גם הם.
איזה מזל שנולדתי
ואני הבת שלהם.

             
 

             
איזה יופי ! / מירה מאיר

איזה יופי,איזה יופי,
סבתא לי הביאה טופי
אחד לפה
אחד לכיס
וגם אתן לסבתא ביס.


   

משפחה נחמדה
ביצוע: אורנה ומשה דץ
מילים: סמדר שיר
לחן: משה דץ


כאן היא גרה, כאן היא גרה
משפחה נחמדה
כן היא גרה, כאן היא גרה
המשפחה שלי

בית ירוק עם גג רעפים
חלונות כחולים
דלת ורודה ומה אומר השלט שעל הדלת
כאן גרה משפחה נחמדה
כאן גרה משפחה נחמדה

כאן היא גרה...

שמש למעלה שמים כחולים
בפתח הבית אורחת עמדה
ומה אמרה הגברת שפתחה את הדלת
כאן גרה משפחה נחמדה
כאן גרה משפחה נחמדה.

כאן היא גרה...

בית ירוק עם גג רעפים
חתולה על הדשא
כלבלב וילדה
ומה היא מזמרת למתקרבים אל הדלת
כאן גרה משפחה נחמדה
כאן גרה משפחה נחמדה

כאן היא גרה...


 

             

כשעצוב לי / שלומית כהן אסיף

אמרתי לאמא : "עצוב לי!
"לך תשקה את העציצים", אמא אמרה
השקיתי
ולא עזר
העצב לא עבר.

אמרתי לאבא: "עצוב לי !"
"אז תשיר שירים" , אבא אמר.
שרתי
ולא עזר
העצב לא עבר.

אמרתי לסבא: "עצוב לי!"
סבא לטף לי את הצואר,
"ספר מה קרה,
אל תחסיר דבר."
והעצב עבר.....

 

             

על הידיים / ירדנה הדס

על הידיים
של אמא שלי
יפה לי וגם חם -

אני שמח
ואני
חבר טוב לכו-לם!

מעל הכתפיים
של אבא שלי
יפה הוא ה-עו-לם!

אני שמח
ואני
ידיד לכל אדם!

 

לא לבד / שלומית כהן אסיף

סבא וסבתא של אמא
תמיד ביחד
אף פעם לא לבד.
סבא אוהב את סבתא
תמיד מחזיק לה יד.
תמיד הם סוחבים ביחד
סל אחד
והולכים לאט לאט.
הם נחים בדרך קצת,
וסבא מלטף לסבתא
את כל היד.

 

המשפחה שלי
מילים: יורם טהרלב.   לחן: נורית הירש

זה התחיל בשני הורים
עליזים וצעירים
שהולידו בשבילי
את המשפחה שלי
וכשיש לי מסיבה
רק תביטו מי שבא
רק תביטו מי שבא:

אבא בא, סבא בא
אריה מכפר סבא בא
בא ברוך ברוך הבא
עם דודה, דודה רבה
אבא בא, סבא בא
גם הסבתא יבבה
אהלן ומרחבה
מי שבא ברוך הבא!

מביאים לי מתנות
גם גדולות וגם קטנות
מניחים הם בפינה
ויוצאים אל הגינה
מנשקים את אחותי
ובאים לצבוט אותי
ובאים לצבוט אותי:

אבא בא...

ואחר כך בחצר
מתחילים הם לדבר
מתווכחים בצעקות
וכמעט הולכים מכות
אך כשהכיבוד מוכן
הם רצים אל השולחן
הם רצים אל השולחן:

אבא בא...

ואחרי זה מבקשים
שאני אקום לשיר
וקוראים כשאני שר:
איך שהקטן מוכשר
והיום למסיבה
רק תביטו מי שבא
רק תביטו מי שבא:

אבא בא...

 

הַשְׂמַלוֹת שֶׁל אִמָּא.  
מאת מִרְיָם יָלָן- שְׁטֶקֶלִיס

לְאִמָּא שֶׁלִי יֵש שְׂמַלוֹת-
בְּוַדַּאי מִילְיוֹן.
אַחַת אֲדֻמָּה עִם מְעִיל עֶלְיוֹן,
וְאַחַת יְרקָּה
וּמְתוּקָה,
וְאַחַת יֵש בָּהּ פֶּרַח גָּדוֹל חַכְלִילִי,-
כָּל אַחַת וְאַחַת
מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת אִמָּא שֶׁלִי
שְׂמַלוֹת עַד אֵין- סְפר,
כָּל אַחַת לְפִי תּוֹר:
אֶל בֵּיִת- הַחֲרשֶׁת תלך הִיא בְּזוֹ
שֶׁבַּפַּס הַשָׁחר.
וְזוֹ שֶׁתָּפוּר צָוָּארוֹן בָּהּ גָּבוֹהַּ-
תִּלְבַּשׁ לַקּוֹלְנוֹעַ.
ואִם הִיא תֵּלֵךְ לְבָקֵּר אֵיזוֹ גְּבֶרֶת
תִּלְבַּשׁ אַחֶרֶת,
וְיוֹתֵר נֶהְדֶּרֶת
וְאִם הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שִרְטוּטֶיהָ-
וַדַּאי הַכְּחוּלָּה עָלֶיהָ.

שְׂמַלוֹת עַד אֵין- סְפר
כָּל אַחַת לְפִי תּוֹר.
כָּל אַחַת וְאַחַת מִתְרַבְרֶבֶת,
כָּל אַחַת וְאַחַת לִי אוֹיֶבֶת.
וּשְנוּאוֹת הֵן עָלַי
עַד בְּלִי דַּי, עַד בְּלִי דַּי!
אַךְ יֵש לָהּ לְאִמָּא
חָלוּק מְרפָּט.
יָשָׁן הוּא מִסְכֵּן הוּא,
תָּלוּי עַל מַסְמֵר שֶׁלְּיַד הָאַמְבָּט.
וְזֶה הֶחָלוּק אֲנִי מְחַבֶּבֶת,
אֶת זֶה הַחָלוּק אֲנִי אוֹהֶבֶת.
כִּי הוּא יְדִידִי,
וְתָּמִיד, וְתָּמִיד הוּא לוֹחֵם לְצִדִּי.
אֶת זֶה הֶחָלוּק כְּשֶׁאִמָּא לוֹבֶשֶׁת,
אֵינֶנִּי פּוֹחֶדֶת, אֵינֶנִּי חוֹשֶׁשֶׁת,
כַּאֲשֶׁר עַל כְּתֵפֶיהָ מנָּח יְדִידִי-
וַדַּאי כָּל הַעֶרֶב תֵּשֵׁב לְיָדִי

 

כל ילד הוא שיר
מאת: מירי בן בירן

כל ילד הוא שיר, להוריו מתנה,
כל ילד הוא שיר עוד ללא מנגינה,
כל ילד הוא שיר שאלוה ברא,
אך הוא טרם הכיר את חוקי ההלחנה.

אות אחר אות, ותו אחר תו,
נעזור לו לבנות את ניגון חייו,
שידע לכוון צלילי מיתריו
שישכיל לנגן מיטב לחניו!.

כל ילד הוא שיר לעמו מתנה,
אם נדע להאיר את דרכו נכונה.
מימי בראשית ובריאת העולם כל ילד הוא שיר תקוות האדם.
בתבל כולה, בכל כפר, בכל עיר
בביתו של עני, בביתו של עשיר,
כל ילד, כל ילד הוא שיר!

 

"משפחות"  /  אלה כנען

עולמנו מלא במשפחות כה רבות,
מכל המינים ומכל הצורות.
יש משפחות של אמא ואבא וכמה ילדים,
יש משפחות של ילד אחד וזוג הורים.
יש משפחות גדולות עם סבים וסבתות,
יש משפחות עם הרבה דודים ודודות.
יש משפחות שיש רק סבא אחד,
או סבתא
או דודה
או ידיד מיוחד
יש משפחות שיש בהן רק הורה אחד,
שאוהב כפול ופעמים ובאופן מיוחד,
ולפעמים זוהי אם, לפעמים זהו אב,
גם במשפחה מצומצמת כל ילד נאהב.

יש משפחות של שתי אמהות,
יש אמא וסבתא ולפעמים יש דודות.
יש משפחות של שני אבות,
או של אב ושל דוד,
ולפעמים זה נראה מסובך עד מאוד.

עולמנו מלא במשפחות כה רבות,
מכל המינים ומכל הצורות,
ובכל משפחה, לא משנה מאיזה סוג,
חבל של אהבה קשור וארוג,
ובבסיס הדבק שמחבר את כולם,
זוהי אהבה שסמיכה מקשר של דם.
 

הבית / יהושע צפריר

יש דברים מרובים וחשובים בעולם,
החשוב מכולם הוא ביתו של האדם.
וכמו שהאדם מאדם הוא שונה,
כן שונים הבתים שאותם הוא בונה.

יש בית שהוא כמבצר על ההר,
יש בית והוא כארמון מפואר,
אך לא העיקר הוא ארמון או בקתה -
חשוב הוא הבית שבנית אתה.

כי בית אינו רק גג וקירות,
כי בית אינו רק צרוף של דירות,
כי בית אינו סתם מבנה של בטון -
כי בית מעניק הרגשת ביטחון.

כי בית הוא פרח, שולחן עם מפה,
כי בית הוא ילד, רעיה מצפה,
כי בית הוא גג ופינה חמה,
וברית כרותה בין אדם לאדמה.

יש בתי עשירים העולים כסף רב,
ארמונות נוצצים מצופים בזהב,
יש בתים הנראים כמעשה אומנות -
אך הבא אל תוכם מרגיש ריקנות.

יש בית והוא צריף או צריפון,
יש בית והוא רק אוהל קטון,
יש בית ובו רק מצע על הקש -
אבל מה שחשוב הוא "איך המרגש".

ועל - כן כה חשוב להיזכר ולזכור,
כי על בית צריך להגן ולשמור,
כי רבים דברים יקרים בעולם -
אך אין כה יקר כביתו של אדם.
 

מתוך "הקוסם מארץ עוץ"

שם מעבר לקשת
במרומים
יש עולם נהדר
מקום שעליו חולמים
ארץ בה לא הייתי מעולם
והייתי לשם לוקחת שוב את כולם.

הבעיות נעלמות
בכל טוב כל העולמות נגעת.
אז מתגנבים על בהונות
געגועים וזיכרונות לחזר הביתה.

שם הרחק לקשת
בביתי
מחכה לי עולם
ישן , אבל אמיתי.

הבית שאותי אוהב
הבית שנמצא בתוך הלב.

כאן הרחק מהקשת בביתי,
יש עולם נהדר
קרוב הוא ואמיתי.
הבית שאותי אוהב
הבית הנמצא בתוך הלב.