חיבה - ארגון גני הילדים הפרטיים

סלסלה שעשתה מסיבה

בפינת המטבח עמדה סלסלה
והחליטה בליבה לערוך מסיבה.
את עצמה היא קישטה בקישוטים וחשבה:
"הפעם אזמין את משפחת ההדרים".

השמועה מפה לאוזן עברה
בכרם, בפרדס ובמטע,
כי לכל הפירות ידוע היה
שמסיבה כזאת מזמן לא היתה.

במטבח השולחן היה ערוך,
הסלסלה גם כן מוכנה ומחכה,
הדלת נפתחה ונכנס התפוז
"ברוך הבא" – הסלסלה אמרה.

"האם למשפחת ההדרים אתה שייך?"
שאלה הסלסלה המחייכת.
"כמובן! בוודאי!" ענה התפוז.
"פלחים לי בפנים וקליפה עבה לי בחוץ".
"יופי" אמרה הסלסלה, "הישאר למסיבה".

והנה שוב נפתחה הדלת
ובפתח עמדה בננה מגונדרת.
"גם אני שמעתי שיש מסיבה
ואליה מיהרתי בשמחה".

"האם למשפחת ההדרים את שייכת?"
שאלה הסלסלה מחייכת,
"יש לי קליפה ואפילו עבה
אך אינני עגולה וזאת הצרה."
"אם כך" הצטערה הסלסלה,
תבואי בשבוע הבא.

נשיקה חרישית נשמעה
ובפתח עמדה אשכולית צהובה.
"האם למשפחת ההדרים את שייכת?"
שאלה הסלסלה המחייכת,
"כמובן! בוודאי!" האשכולית אמרה
"פלחים לי בפנים ובחוץ קליפה."
"יופי" – ענתה הסלסלה,
"הישארי למסיבה".

אל הפתח כולם מביטים,
לימון ותפוח אדום יחד מגיעים.
"שמענו שיש מסיבה כאן,
האם אפשר להצטרף גם?"

"האם אתם שייכים למשפחת ההדרים?"
שאלו הפירות בסלסלה מחייכים.
"אני לא" – התפוח האדום נעצב,
"ואני כן" – הלימון שמח.
"הלימון מוזמן להיכנס
והתפוח בשבוע הבא לחבריו יצטרף."

קלמנטינה חיננית כתומה
אל המטבח התגלגלה.
"גם אני להדרים שייכת
האם אני למסיבה מוזמנת?"
"כמובן" ענו הפירות בסלסלה
"לך חיכינו", הבה נתחיל במסיבה.

האתרוג והפומלה מכתב שלחו,
להצטרף למסיבה הם לא יכלו.

בפינת המטבח סלסלה עמדה
והיא כבר לא היתה ריקה.
אשכולית, תפוז, קלמנטינה ולימון,
חגגו בה את מסיבת ההדרים היום.