חיבה - ארגון גני הילדים הפרטיים

מַה יֵּשׁ בַּקַּיִץ? / מאת: חיה שנהב

בַּקַּיִץ יֵּשׁ –

אֲבַטִּיחִים
וּמֶלוֹנִים
וַענָבִים
וְיָם,
בְּרֵכַת שׂחִיָּה
בְּגָדִים קְצָרִים
הַרְבֵּה גּלִידָה
וְגַם
אֲפַרְסְקִים
וּמִשְׁמְשִׁים
וּזְבוּבוֹנִים

וְיַתּוּשִׁים

וְסַנְדָּלִים

וְכוֹבָעִים
וּמַזִּיעִים
וְחַם.

חוֹל / מאת: מיריק שניר

חוֹל –
חוֹרֵק לִי בַּשִּׁנַּיִם,
חוֹל –
נִכְנָס לִי לַעֵינַיִם.
חוֹל –
נִדְבָּק

לָאֶצְבָּעוֹת,
חוֹל –
בְּתוֹך הַשְּׂעָרוֹת.
מְדַגְדֵּג בַּקֻּרְקְבָן
מְשַׁפְשֵׁף לִי בַּיַּשְׁבָן.

אֲבָל לִי,
לֹא מְשַׁנֵּה –
כִּי אֲנִי אַרְמוֹן בּוֹנֶה.

הַחֹפש הַגָּדוֹל / מֵאֵת: ע' הַלֵּל

יֹפִי, יֹפִי,
בַּחֹפֶש הַגָּדוֹל

בַּחוֹל,
עַל שְׂפַת הַיָם,
נִפְלָא כָּכָה אֲבַטִּיחַ לְאֱכֹל,
עֲנָבִים,
שְׁזִיפִים
וְתִּירָס חַם גַּם,
וְגַּם נִפְלָא כָּכָה סְתָם,
כְּשֶׁמִשְׁתַּזְּפִים
וּמַבִּיטִים בַּשָּׁמַיִם,
אֵיךְ שַׁחַף צָחֹר עָף בַּכְּחוֹל,
וְפֶתַע בָּא גַּל גָּדוֹל
וְרַעַש וְקֶצֶף וּמַיִם
וְקוֹפְצִים, וְצוֹחֲקִים וּמַתִיזִים עַד הַשָּׁמִים,
וְהַגַּל חוֹזֵר וּמַשְׁאִיר צֶדֶף בַּחוֹל,
וְהַצֶדֶף נוֹצֵץ וּמִתְלוֹצֵץ בַּשֶׁמֶשׁ, וְהַכֹּל וְהַכֹּל
יֹפִי! בַּחֹפֶש הַגָּדוֹל.

חוֹל חָכָם / מֵאֵת: לאה נָאוֹר

הַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָם
הוּא חוֹל חָכָם
הוּא אוֹהֵב יְלָדִים, אֶת כּוּלָּם.
מְלַטֵף אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם הַקְטַנּוֹת
וּמְחַלֵק לָהֶם מַתָּנוֹת:
אֲבָנִים לְבָנוֹת,
צְדָפִים יָפִים,

אַצּוֹת,
זְכוּכִיוֹת נוֹצְצוֹת,
גַּרְגְרֵי חוֹל בְּצֶבַע זָהָב.

שִׁיר קֵיצִי / אִילָנָה אֶבֶן-טֹוב -יִשְׂרְאֵלִי

קַיִץ, קַיִץ, קוֹנְכִיָּה,
חוֹל לָבָן וְשִׁמְשִׁיָּה,
אֲבַטִּיחַ קַר אָדֹם,
אֲפַרְסֵק אֶחָד כָּתֹם,

בֵּית קָפֶה, גְּלִידַת וָנִיל,
דֻּבְדְּבָן מֵצִיץ בַּשְּׁבִיל,
הַר קַצֶּפֶת, אֱגוֹזִים,
מִשְׁמְשִׁים וַעֲנָבִים.

קַיִץ, קַיִץ, קוֹנְכִיָּה,
חוֹל לָבָן וְשִׁמְשִׁיָּה,
אֲבַטִּיחַ קַר אָדֹם,
יָם כָּחֹל.

צִיוּר שֶׁל יָם / מאת: לאה נאור

כָּל אֶחָד יָכוֹל
לְצַיֵר יָם כָּחוֹל.
ָאז מָה?
זֹאת לֹא חָכְמָה.

אֲבָל אֲנִי מְצַיֵר
יָם לְגַמְרֵי אַחֵר.
יָם אָדֹם, עִם גַלִים סְגֻלִים
וְקֶצֶף בְּצֶבַע וָרֹד.
וְזֶה בֶּאֱמֶת יָם יָפֶה מְאֹד.

כָּל אֶחָד יָכול
עַל- יַד הַיָם לְצַיֵר חוֹל.
אָז מָה?
זֹאת לֹא חָכְמָה.
עוֹשִׂים קַו צָהֹב
וְחוֹשְׁבִים שֶׁזֶה חוֹל דֵי טוֹב.
אֲבָל אֲנִי מְצַיֵר
חוֹל לְגַמְרֵי אַחֵר.
חוֹל כָּחֹל,

וְעָלָיו אֲנִי מְצַיֵר אַרְמוֹנוֹת כְּחֻלִים,
עִם מִגְדָלִים, מִגְדָלִים, מִגְדָלִים.

וּדְגָלִים סְגֻלִים מִתְנַפְנְפִים,
וּשְׁחָפִים,
וּסְפִינָה שֶׁל זָהָב עִם מִפְרָשׂ יָרֹק
מַפְלִיגָה רָחוֹק.
וּפִתְאוֹם חֲסִידָה
לְגַמְרֵי וְרֻדָה
מַרְאָה לַסְפִינָה אֶת הַדֶרֶך לְאִיֵי הַפֶּלֶא
שׁאוֹתָם, אֲנִי חוֹשֵׁב, אֲצַיֵר בִּתְכֵלֶת.

וּמֵרָחוֹק רוֹאִים אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת,
יְרֻקוֹת וּכתֻמוֹת, אֲדֻמוֹת וּשְׁחֹרוֹת,
וּסְלָעִים
מִכָּל מִינֵי צְבָעִים,
וּצְדָפִים
דַוְקָא שְׁקוּפִים.
וְגַם הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת לָהּ בְּצֶבַע סְגַלְגַל.
וְרוּחַ, וְשֶׁמֶשׁ, וְיָם, וּבִכְלָל.

אֲבָל אֶת הַצִיוּר הַזֶה, הַמְיֻחַד,
אֲנִי לֹא מַרְאֶה לְאַף אֶחָד.
כִּי הַגְדוֹלִים תֵכֶף שׁוֹאֲלִים:
אֵיזֶה מִין יָם זֶה, וְאֵיזֶה מִין חוֹל?
לָמָה הַחוֹל לֹא צָהֹב?
לָמָה הַיָם לֹא כָּחֹל?