חיבה - ארגון גני הילדים הפרטיים - חינוך והצבת גבולות לפעוטות מאת טיפת חלב

חינוך והצבת גבולות לפעוטות מאת טיפת חלב

גידול תינוקות ופעוטות לא כולל רק האכלות, החתלה וחיבוקים, צריך גם לדעת כיצד להקנות לילד תחושת ביטחון, לפתח עצמאות ולשמש לו מודל לחיקוי מבחינה חברתית
מהרגע שנולד התינוק, התפתחותו ההתנהגותית מושפעת מהוריו, מחנכיו והאנשים שסביבו באמצעות חיקוי ולמידה. המודעות לכך שהילד בעצם מחקה אתכם ההורים, חשובה מאד בדוגמא שאתם נותנים לו. התנהגות הילד משקפת את התנהגותכם. כבוד הדדי תוך שמירת הסמכות ההורית ודוגמא אישית תוביל אתכם במסלול הנכון.

הגדרת חוקים, הצבת גבולות, ועקביות לגביהם, חיוניים לצורך התפתחות הילד וחינוכו להתנהגות הולמת. החוקים והעקביות של ההורים יוצרים מסגרת חשובה מאוד גם לצורך הרגשת הביטחון של הילד. ילד שלא מציבים לו חוקים וגבולות, עלול לסבול מחוסר בטחון, מכיוון שנראה לו, שההורים לא מתעניינים במה שהוא עושה. קבלת תשומת לב היא צורך בסיסי רב עוצמה.

נתינה בלתי פוסקת לילד ללא הצבת גבולות יוצרת תמונה של עולם מסולף, הילד חושב שמגיע לו והוא לא צריך לתת, ואם הוא לא מקבל, אז הוא מקופח. בנתינה שכזו למעשה גם מונעים מהילד את הזכות לתת, ילד מסוגל לקחת חלק באחריות המשפחה וזה אף מחזק את הערך העצמי שלו.


הסברה ושליטה עצמית
חשוב מאד לדבר אל התינוק/פעוט בקול רגוע, להסביר לו מה שאתם עושים ולאן אתם הולכים. כבדו את רגשותיו של הילד. זכרו, כאשר אתם עצבניים, אין זו אשמתו של התינוק/פעוט/ילד שלכם. השתדלו לא להוציא עליו את כעסכם. השתמשו בשיטה בדוקה להירגע - ספרו עד 10 לפני שאתם מתפרצים, בדרך כלל בזמן זה אתם חושבים ונרגעים מעט. אם אתם צועקים על ילדכם, אל תתפלאו שאחר כך הוא נוהג לצעוק עליכם ועל חבריו.

הכאת ילדכם, דבר שאסור גם מבחינת החוק, לא תעזור בחינוכו. בדרך כלל הוא רק מתחשל, המינון עולה ולא תראו שיפור בהתנהגות הילד.

אם תכבדו את ילדכם, ותסבירו לו מה לא תקין במה שהוא עושה ותרחיקו אותו מהסכנה, במקום לצעוק עליו, ההשפעה תהיה הרבה יותר אפקטיבית. לדוגמא כאשר התינוק ניגש למקום אסור, עליכם להסביר לו, ולא רק להרחיקו משם. בכל פעם שתעשו פעולה זו, תחדור המודעות לתינוק והוא יבין שזה אסור. אך אם תשבו במקומכם ותצעקו לו "אסור" לא תמיד יבין מה אתם רוצים, ובנוסף הוא ילמד לדבר בצעקות.

הילד למד מתוך תגובתכם, שלכל התנהגות יש מחיר ותגובה מתאימים ומכך הוא מבין כיצד להתנהג. חשוב שהתגובה תהיה באותו יום בסמיכות לאירוע כדי שיבין על מה הוא נענש. מחר הוא לא יזכור מה היה אתמול.

כאשר אתם מגיבים להתנהגות הילד הנכם חייבים להסביר לילד מה לא היה בסדר בהתנהגותו ולהגיב בהגיון בהתאם למעשה. יש להפסיק את פעילותו ולהוציאו ממקום ההתרחשות, להסביר לו שהוא יוכל לחזור למקום הפעילות כאשר ירגיש מוכן ולהתנהג בהתאם. על ההורה לדבר בטון רגוע שיהווה דוגמא לילדו וישפיע על התנהגות רגועה. אם הילד חוזר וממשיך בהתנהגותו השלילית אתם יכולים לאומר לו שכתוצאה מכך למשל לא תיקחו אותו לאן שתכננתם לקחת אותו או תוכלו להסביר שהתנהגותו גרמה לכם להתעייף ולכן ברצונכם לנוח ולהישאר בבית. עליכם ההורים להגיב בשקט וברוגע וכך גם הילד ילמד ויבין שהוא זה שמפסיד בסופו של דבר והתנהגותו תשתנה.

לא תמיד צריך להגיב ולהעניש - מקרה שכיח הוא שהפעוט נשכב על הרצפה באמצע הרחוב או בכל מקום אחר, בגלל בקשה שסורבה וממאן להמשיך אתכם. אפשר להימנע מלהגיב להתנהגות זאת למרות שאולי היא מביכה, ולהמשיך ללכת, ומהפינה לבדוק ולהציץ על הילד, ולשמור עליו מבלי שהוא מבחין בכך. אחרי מספר פעמים כאלה, הילד יראה שאין קהל לתגובה להצגות האלה ויפסיק להתנהג כך.
תשומת לב
תינוק או ילד שמרבה לעשות דברים אסורים, בדרך כלל רוצה למשוך תשומת לב. גם תגובה של צעקות או מכות מצד ההורה עבור הילד זו קבלת תשומת לב, אמנם בדרך השלילית, אך הוא מקבל תשומת לב. פעילות כזו של הילד צריכה להדליק אור אדום. על ההורים לחשוב מה קורה פה, ואיך לשנות התנהגות וגישה. חשוב להזכיר ולציין שהכאת ילדים אסורה מבחינה חוקית ונחשבת להתעללות. ידוע גם כי שיטות אלה אינן עובדות ולא מניבות תוצאות חיוביות אלא משפיעות בדיוק ההיפך עם השפעה שלילית ארוכת טווח.

על ההורה להקדיש לילד תשומת לב אישית לפרק זמן מסוים מספר פעמים במשך היום. לצאת רק אתו לטיול, או לשחק משחק ולהקריא סיפור, להשתולל על השטיח, ולהעיפו באוויר ולהרבות בנשיקות וחיבוקים. לאחר התייחסות לילד, יהיה מוכן בשאר הזמן להעסיק את עצמו, עד לפעם הבאה ששוב תצטרכו להיות עמו. ואם תעניקו לו תשומת לב כזו מיזמתכם מספר פעמים ביום ותהיו סבלנים ויצירתיים, לא יהיה לו צורך למשוך תשומת לב בדרך השלילית, וכך גם אתם לא תגיעו למצב שאתם צריכים לצעוק.

התנהגות שלילית לעיתים קרובות שלא מצליחים להתגבר עליה דורשת אף התערבות מקצועית.


עקביות
חשוב שתעמדו בדיבורכם ותהיו עקביים. ברגע שאמרתם לא, ואח"כ אתם מוותרים לילד בעקבות בכי או נדנוד שלו, הילד למד מכך, שנדנוד ובכי גורמים לכם לאשר דברים שקודם אסרתם אותם. לעומת זאת אם תהיו עקביים בהחלטתכם ילמד כעבור כמה זמן שאתם עקביים בעמדתכם ובכי ונדנוד לא יהוו נשק קבוע מצדו.

הדבר נכון גם לגבי בקשה שלכם מהילד. אם אתם צריכים לחזור 20 פעם על בקשה עד שהיא מתמלאת, לומד הילד שהוא יכול למרוח את הזמן ולמשוך אתכם עוד הרבה זמן. לעומת זאת אם תפעלו מיד לאחר הבקשה הראשונה, יבין הילד שיש לו מה להפסיד אם הוא לא מקשיב לכם. להלן מספר דוגמאות להמחשה:


דוגמא א'- ביקשתם מילדיכם לאסוף את המשחקים ששיחק בהם (הכוונה לילד גדול שכבר מסוגל לעשות זאת), והוא מסרב, עליכם לומר לו שמה שאתם תאספו, עובר אליכם, ולעשות זאת. אח"כ לא להיכנע לתחנונים של הילד לקבל בחזרה את המשחקים, כי ילמד מכך שבלאו הכי יקבל בחזרה, אז למה לטרוח.

דוגמא ב'- אם הילד צועק עליכם, או מזיק למשהו או מישהו בבית, עליכם לומר לו מיידית שהתנהגות כזאת לא מקובלת בבית. עליכם להוציא אותו מהסיטואציה למשך זמן קצר ולתת לו להירגע. אם הוא חוזר על התנהגותו השלילית אפשר לאומר לו שהיום הוא לא יצא אתכם למשל לגינה או לקניון לבילוי, בעקבות מה שעשה. אם יש אחים נוספים, השתדלו להביא שמרטף שיישאר עם הילד, ואתם תצאו עם הילדים האחרים. על ההורים להטיל משמעת בעקביות ולהגיב לכל אירוע בדרך בה נהגו בפעם הקודמת. תגובה צפויה של ההורים תיצור דפוס שהילד ילמד. למדו את ילדכם דרכי תגובה יעילות יותר, למשל לדבר על זה, להוציא את הכעס על כדור או לבקש עזרא ממבוגר.


התחשבות וכבוד לילד
כשאתם נמצאים אצל חברים, אמרו לילד 10 דקות לפני שהולכים שעוד מעט עוזבים, הכינו אותו לכך, שידע שלא קטעתם אותו בכוונה באמצע משהו, ושיתכונן לכך. כעבור 5 דקות תזכירו לו שנשארו לו 5 דקות. באופן זה אתם נותנים כבוד לרגשות של הילד, משתפים אותו ומיידעים אותו, ולא רק נותנים לו כל הזמן פקודות.
הילדים ינסו אתכם כל הזמן, לאורך כל תקופת הגדילה שלהם, גם בתקופת הילדות, התבגרות ונערות.
עליכם להיות עקביים לאורך כל הדרך ולהציב חוקים ומשמעת בהתאם לגיל הילד. וגם אתם, צריכים לעמוד בהבטחות שלכם כלפי הילדים ולכבד אותם, ולנהוג לפי החוקים שנקבעו בבית. הקשיבו לילדכם, וילדכם ילמד להקשיב לכם.


חיזוקים חיוביים
חשוב גם לתת חיזוקים חיוביים מצד ההורים כדי שהילד ילמד התנהגות מסוימת. חיזוקים חיוביים יכולים להיאמר במילות שבח, בטון של חיבה וגם ע"י חיבוק או נשיקה. על ההורים לתגמל את הילד על התנהגות טובה בעידוד וחזרה במילים על המעשה הטוב שעשה, ואפשר גם לתגמל אותו עם מדבקה לציון המעשה הטוב. כאשר משבחים את הילד על שימוש בשפה יפה ומעשה טוב הוא יבין את החיוב ואת הכוח שבשימוש בהתנהגות מסוג זה.

תיאום בין ההורים
כדי שחינוך הילדים יהיה עקבי, על ההורים להפגין אחידות דעים כלפי התנהגותם של ילדיהם. ילדים לומדים מהר מאוד לנצל לטובתם מצבים של חוסר תיאום בין ההורים. יש להימנע מיצירת בלבול אצל הילד בעיקר כשמדובר בלימוד התנהגות חדשה.

תקופת המרי - גיל שנתיים עד שלש שנים
תקופת ה"מרי" ("Terrible Two") - הנה תקופה המאופיינת בעקשנות של הילד. הוא מתקומם נגד שליטתכם כהורים, אך לפעמים נצמד אליכם ולא רוצה שתעזבו אותו. הילד תלוי בתמיכתכם הרגשית אולם דחף ההתפתחות שלו והעצמאות שמכתיבה לו התפתחותו מתנגשת בשליטתכם ובתמיכתכם.

הפעוט מעוניין לעשות דברים שמעבר לכוחו והבנתו, הוא נראה מבוגר מכפי שהוא באמת בגלל ההליכה, הדיבור והמשחק אך הבנתו וניסיונו עדיין מוגבלים. עזרו לו לנסות ולהתנסות, הגבילו אותו במה שעדיין לא מתאים לו או מסוכן עבורו, ואולם אל תתייחסו אליו כאל תינוק, שאז הוא עלול להתמרד.

השתדלו להרחיקו מדבר אסור ע"י הסבת תשומת ליבו למשהו אחר, במקום לאסור עליו כל דבר, שכן אז הפעוט שם לב שכל היום רק אומרים לו לא, לא ואסור, עד שבסופו של דבר יחליט להיות מרדן, כי נראה לו שהכל בעצם אסור עליו.

לכן כדאי שתנתבו אותו לדברים אחרים, ותארגנו את הבית כך שלא יהיו לפני הפעוט הרבה גירויים אסורים. הקפידו לאסור עליו בעקביות רק את הדברים החשובים, כמו לא לגעת בתנור חם, או לא לקלקל את כפתורי הטלוויזיה או מערכת הסטריאו וכד', או להקפיד שלא יצעק ולא יכה. הוא ילמד מתוך כך, שישנם דברים שאתם עומדים על כך שלא יעשה, וישנם דברים שהם בגדר אפשרות לנסות ולחקור.

ככל שיגדל ויתבגר, ילמד להבחין בין טוב לרע, יבין שאוהבים אותו, ויתנהג כפי שאתם מחנכים אותו.

לפעוט גם התנהגות אגרסיבית שהיא חלק מהתפתחותו הנורמלית. הרצון להיות עצמאי ודחף שליטה לא מפותח ביחד עם שפה לא מפותחת גורמים לפעוט להתבטא לעיתים במכות ונשיכות. על ההורה להגיב להתנהגות האגרסיבית ולהסביר לילד שהתנהגות כזאת לא מקובלת ולהראות לו דרכים אחרות להביע את עצמו.